הגנת הצומח מהגזע האלים שוכנת כבר עשר שנים במטעי הבננות בירדן!

הגנת הצומח ד ר יאיר ישראלי צילם: ד ר יאיר ישראלי מחלת Fusarium מהגזע האלים Tropical Race 4 שוכנת כבר עשר שנים במטעי הבננות בירדן! יאיר ישראלי / צמח נסיונות קפדה על כללי הסגר נאותים והימנעות מהבאת חומר צמחי נגוע לארץ הן ששמרו עלינו עד היום מכמה מחלות קשות המאיימות על ענף הבננות בעולם. במרכז רשימתנו היום עומד גזע חדש אלים במיוחד של מחלת פנמה,,Tropical Race 4 שהגורם לה הוא הפטריה Fusarium oxysporum f. sp. cubense ובקיצור.FOC רשימה זאת מהווה עדכון למאמר שפורסם אצלנו ב- 2010 והיא אקטואלית שבעתיים: המחלה כבר עשר שנים אצל שכנינו בירדן! רקע בין המחלות התוקפות מטעי בננות בעולם מוכרות מחלת העלים הסיגטוקה השחורה Streak(,)Black Leaf וירוס הבנצ י טופ,)BBTV( מחלת המוקו הבקטריאלי ( disease )Banana moko והריקבון הבב קטריאלי של השורשים wilt(.)xanthomonas bacterial מאמר זה עוסק בגזע חדש, אלים במיוחד של מחלת פנמה,,Tropical Race 4 המתפשטת בשנים האחרונות במהירות רבה בדרום מזרח אסיה וכב בתמונה למעלה: צמח נגוע לקראת פריחה בר הביאה לחיסול של כמחצית ממטעי הבננות בדרום סין. קודם לכן חיסלה המחלה מטעים רבים באינדונזיה, במלזיה ובטיוואן, התגלתה גם בצפון אוסטרליה ומאז 2003 היא מתפשטת גם בפיליפינים וכבר חיסלה כ- 100 אלף דונם בננות באי מינדנאו, מעוז גידול הבננות לייצוא. הסיבה לחשיבות ולדחיפות של נושא זה היא העובדה שלאחרונה התב גלתה מחלת פנמה מגזע זה בבננות במוזמביק שבאפריקה, ומסתבר שהיא כבר אזרחית ותיקה ב...ירדן! הסכנה אם כן כבר בשכנותנו. מחלת פנמה נקראת באנגלית,Fusarium Wilt או,FOC על שם גורם המחלה, הפטריה.Fusarium Oxysporum f. sp. cubense ההיכרות עם המחלה חשובה מאוד במסגרת דע את האויב, כאשר המידע הנמסר כאן מתבסס על ניסיונו האישי של המחבר ועל עבודותיהם של חוקרים רבים )ראה את הבולטים שבהם ברשימת הספרות בסוף המאמר(. מחלת פנמה בבננות המחלה תוארה לראשונה באוסטרליה בשנת 1876, בפנמה ב- 1890 ובאזורים שונים במרכז אמריקה ובקריביים בתחילת המאה העשרים. מקורה ככל הנראה בדרום מזרח אסיה, האזור בו נוצרו זני הבננה הרגישים לה, והיום היא מצויה בכל האזורים בהם גדלות בננות בעולם, להוציא כמה מדינות באגן הים התיכון, כוב Alon Hanotea vol. 68 April 2014 37 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014

לל ישראל, באיים שבדרום האוקיינוס השקט ובסומליה שבמזרח אפריקה. הכינוי מחלת פנמה מקורו בנזק הרב שגרמה התפרצותה בבננות לייצוא מהזן גרוס מישל Michel ( ) Gros בארץ זו במחצית הראשונה של המאה העשרים. חיש מהר התפשטה המחלה למדינות נוספות ופגעה בכל המטעים של זן זה, שבאותם ימים היה זן הייצוא העיקרי במרכז ודרום אמריקה ובאיים הקריביים. מרגע הופעת הצמחים הנב גועים הראשונים במטע ועד לחיסולו המוחלט עברו חודשים ספורים בלבד. הנזק שנגרם למטעי הבננות לייצוא, הנטועים בגושים גדולים ואחידים,)Monoculture( היה מהיר וקטלני. התגובה הראשונית של חברות הבננות הייתה לנטוע מטעים חדשים תוך שימוש בעיקרים של נצרים שנלקחו מהמטע שנפגע ושנראו לכאורה בריאים )טכנולוגיית הריבוי בתרבית רקמה לא הייתה קיימת עדיין(, אולם בדרך זו הואצה למעשה התפשטות המחלה, ועד אמצע שנות החמישים של המאה שעברה הושמדו כ- 40 אלף הקטר בננות מהזן גרוס מישל במרכז אמריקה בלבד. למרבה המזל, הסתבר באותה עת שבננות מקבוצת ה קוונדיש ) Cavendish ( עמידות למחלה, ומתחילת שנות השישים הוחל בנב טיעת מטעים בקלונים ולרי, ג יינט קוונדיש ו רובוסטה, ומאוחר יותר גרנד ניין ו וויליאמס, כולם טיפוסי קוונדיש עמידים למחלת פנמה. לא ניכנס כאן לתיאור מפורט של הקשיים במעבר מה גרוס מישל ל קוונדיש, ונזכיר רק את הרגישות הרבה של הקלונים מקבוצת ה קוונדיש למחלות עלים ובראשן הסיגטוקה השחורה. אמנם מחלה זו אינה מחסלת את המטע, אך עלויות הפיקוח וההדברה גבוהות מאוד וגוזלות חלק משמעותי מההכנסות. המעבר לגידול הקלונים מקבוצת ה קוונדיש הציל בשנות החמישים את מטעי הייצוא של הבננות, אך חשף אותם בו זמנית לקשיים הרבים שבהדברת מחלות העלים. למב רות זאת התפתח מאוד הסחר העולמי בבננות והגיע לאחרונה לכדי 18 מיליון טון בשנה, יותר מכל פרי טרי אחר. לא לעולם חוסן עם השנים התברר שמחלת הפוזריום עלולה לתקוף, בתנאים מסוימים, גם בננות מקבוצת ה קוונדיש. לראשונה התגלו מקרים של נגיעות באזורי גידול סובטרופיים, בהם האיים הקנריים, דרום אפריקה, טיוואן ואוסטב רליה. אמנם הנגיעות באזורים אלה הייתה בדרך כלל מוגבלת בהיקפה ולא גרמה לחיסול מוחלט של המטע, אך הנזק שנגרם היה בהחלט משמעותי. מחקרים הראו שמדובר בגזע שונה של הפתוגן, התוקף את הבננה לאחר שנחשפה לתנאי עקה )פגיעת קרה, למשל(. ב- 1989 דווח לראשונה על התפרצות הרסנית של פוזריום במטעי בננות מסחריים גדולים באינדונזיה ובמלזיה, אזורים טרופיים מובהקים. לדברי הפיתופתולוג הנודע בודנהאגן,)Buddenhagen( ההופעה הראשונה נרשמה כבר ב- 1960 בסומטרה, וההתפשטות ההתחלב תית הייתה איטית ונגרמה מחומר נטיעה נגוע שהועבר ממקום למקום ומארץ לארץ. המופע הפעם היה קטלני במיוחד: תוך חודשים אחדים חוסלו מטעי קוונדיש צעירים בהיקף של אלפי הקטרים! ניכר היה שמדובר בטיפוס גנטי שונה מזה שגרם לנזק לזני ה קוונדיש בסובב טרופיים. התברר שהתפרצות זו נגרמה מטיפוס גנטי של המחלה המכונה,TR 4 ומדויק יותר:,Tropical Race 4; VCG01213/01216 טיפוס אלים וקטלני במיוחד. תת גזע )או )Strain מיוחד זה זוהה בסומטרה, במלזיה ובטיוואן והתגלה גם בצפון אוסטרליה, בדרום סין וב- 2003 בפיליפינים. התפשטות המחלה בפיליפינים הואצה מאוד בעקבות ההצפות שגרם הטייפון שהיכה במינדנאו בדצמבר 2012. המים הפוגשים בדרכם שטחי מטע נגועים נושאים איתם בוץ עשיר בנבגים ומפיצים את המחלה לכל עבר. נזק חמור לא פחות התרחש ומתרחש בדרום סין. בקונגרס מיוחד שהתקיים בגואנגזו שבדרום סין בספטמבר 2009 נדונו נושאים אלה בהרחבה, כולל הסכנה המרחפת על ייצור הבננות בפיליב פינים, בהודו ובמדינות דרום מזרח אסיה אחרות, מצד הפוזריום מסוג.TR 4 והנה, לאחרונה התפרסם שמחלת הפוזריום המסוכנת הזו נמצאת בירדן! ולא זו בלבד, אלא שהיא קיימת שם כבר מ- 2003, אך רק לאב חרונה התקבל לכך זיהוי ואישור מדעי מוסמך. כמעט בו-זמנית נתגלב תה המחלה גם במטע מסחרי גדול במוזמביק שבאפריקה. בעיתונות המדעית העולמית זכו גילויים אלה לכותרות בולטות, היות שהבננה מהווה מזון בסיסי למיליוני בני אדם באזורים דלי מזון. גורם המחלה הפוזריום התוקף את הבננה,,Fusarium oxysporum f.sp. cubense או בקיצור,FOC הוא פטריה שוכנת קרקע התוקפת בעיקר את הבב ננות והפלנטיין )Plantain( )ראה מדור עברית שפה (, אולם יכולה להתקיים גם על כמה מיני צמחים עשבוניים נוספים. הפטריה יוצרת כמה סוגי נבגים ובהם גם נבגים ברי קיימא,)Chlamidospores( היכוב לים לשמור על חיוניותם בקרקע במשך 30 שנה ויותר. אין דרך מעב שית לחטא את הקרקע מנבגים אלה משום עמידותם הגבוהה ומשום שהם חודרים לשכבות עמוקות וינבטו רק כאשר יופיעו שורשי בננה בקרבתם, בהשפעת הפרשות שורש. המחלה מופצת בעיקר באמב צעות חומר נטיעה נגוע, קרקע נגועה ומים הנושאים את נבגי הפטריה. ברמת המטע וברמה האזורית שכיחה מאוד הפצה באמצעות סחף, העברה של קרקע )עפר( נגועה באמצעות גלגלי רכב או רגלי אדם וחיה כמו גם שימוש במי השקיה נושאי נבגים. הנבגים הנובטים חודרים לתוך השורש, לשורשים שניוניים או שלישוניים או לפצע בקליפת שורש ראשוני. הפטריה מתפתחת בתוך צרורות ההובלה, מתקדמת מנקודת ההדבקה אל העיקר, ממנו במעלה הגב זעול, בהמשך מתפשטת אל הרקמות המקיפות את צרורות ההובלה ויוצרת שם נבגים מסוגים שונים - מיקרו ומקרו קונידיות וכלמידוספוב רות )קונידיות - נבגים אל-מיניים, כלמידוספורות - נבגי קיימא(. יצירת הנבגים מאיצה את התפשטות הפטריה בתוך הצמח. בתוך הצרורות הנגועים מתפתח ג ל צמיג בצבע חום אדמדם, החוסם את הצרורות והם מפסיקים לתפקד. למרות הידע הרב שנצבר בשנים האחרונות על הגנטיקה של הפוזריום התוקף את הבננה, זו עדיין אינה ברורה דיה. מבחינים בארבעה גזעים פיסיולוגיים של הפתוגן, על פי טווח המינים והקלונים של הבננה אותם הם תוקפים )טבלה 1(. Alon Hanotea vol. 68 April 2014 38 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014

הגנת הצומח טבלה 1: רגישות של מינים וקלונים שונים של בננה )והליקוניה( לגזעים של פוזריום oxyspo-(.f )rum f. sp. cubense גזע )Race( הפוזריום Race 1 Race 2 Race 3 Race 4 הערה: רשימה חלקית, על פי.Ploetz, 2009 המינים והקלונים הרגישים גרוס מישל Michel )AAA) Gros פופולו Popoulu )AAB) סילק Silk )AAB) בננה תפוח Pome )AAB) אבאק ה textilis )Abaca) Musa בלוגו Bluggoe )AAB) מספר מיני הליקוניה Heliconia - כל קבוצת ה קוונדיש )AAA( להוציא ננס ננסי dwarf ( ) Extra בסובטרופיים. - כל הקלונים הרגישים לגזעים 1 ו- 2 רגישים גם לגזע 4. - גזע 4 הטרופי TR 4 ;4 Race Tropical תוקף את הנ ל, וגם סוכרייר Sucrier )AA( ולקטן Lakatan.) AAA) ניתן לאפיין את הטיפוסים השונים של הפוזריום התוקף את הבננה על פי יכולתם של תבדידים שונים של הפטריה ליצור בתהליך אל- מיני קור משותף, הנושא גרעינים שמקורם משני התבדידים גם יחד.)Heterokaryon( תאימות )Compatability( מעין זו מעידה על קרב בה גנטית רבה בין התבדידים.)Isolates( עד כה זוהו בפוזריום התוב קף את הבננה כ- 20 קבוצות של תבדידים מאזורים גיאוגרפיים שונים ומגוונים שבתוכן קיימת תאימות כנ ל. קבוצה כזו מכונה Vegetative,Compatible Group או.VCG כך למשל, התברר שקווי הפטריה מהאיים הקנריים, דרום אפריקה ואוסטרליה הגורמים למחלת הפוב זריום מגזע 4 התוקפת את ה קוונדיש בסובטרופיים הם בעיקרם,VCG 0120 ואילו אלה הגורמים למחלה הקשה TR 4 התוקפת את ה קוונדיש בטרופיים הם.VCG 01213/01216 בשנים האחרונות נוב ספו שיטות זיהוי מולקולריות היכולות לזהות במהירות את טיפוס הפתוגן, מאפשרות לאמוד נכונה את גודל הסכנה ולהבין את האפיב דמיולוגיה של המחלה )2010 al.,.)tida et לאחרונה ממש פותחה גם שיטה מולקולרית לזיהוי נוכחות נבגי פטריה בקרקע et( Garcia,)al., 2013 ודווח על מאמץ מרוכז לפיתוח שיטה לבידוד וזיהוי נבגי הפטריה במים. זיהוי המחלה 0 סימני הנזק החיצוניים: על כל מגדל בארץ ללמוד ולהכיר את סימני ההדבקה החיצוניים, כדי שאם חלילה יתקל בהם יכול יהיה להזעיק מיד עזרה. סימני המחלה הראשונים מופיעים בדרך כלל בצמחים בשלב התפתחות מתקדם אך לפני פריחה, ומתבטאים בהצהבה הדרגתית של העלים הבוגרים )התחתונים( ההולכת ומתקדמת כלפי מעלה )תמונה 1(. בשלב מתקדם מעט יותר מתקפל העלה באזור הפטוטרת ונשאר תלוי סביב הגזעול כמעין זקן, בתחילה ירוק-צהבהב, אחר כך מצהיב ולבסוף צבעו חום יבש. כתר העלים שנותר זקוף הולך ומצהיב ושולי העלה נעשים נקרוטיים. בהמשך מצהיבים כל העלים, מתייבשים והגזעול מתמוטט )תמונה 2(. בנוסף להצהבה וההתייבשות ההדרגתית של העלים, הנמשכת מלמטה כלפי מעלה, מבחינים גם בשינוי צורה ועיוות של העלים החדשים. יכולים להיות הבדלים קלים בדפוס התקדמות המחלה במינים ובקלונים שונים, אך הדגם הכב ללי דומה. נצרים המתפתחים מעיקר צמח האם אינם מראים סימני מחלה בשלב הראשון, והם יכולים להגיע לגובה ניכר )מעל 1 מ ( לפני שיתגלו בהם סימני המחלה, אולם בסופו של דבר כל הנצרים של אם נגועה יהיו אף הם נגועים )תמונה 3(. צמח שנפגע סמוך למועד ההתמיינות או לאחר ההתמיינות עשוי להוציא אשכול )תמונה 4(, אולם זה לא יגיע בדרך כלל להתמלאות פרי תקינה ותוך ארבעה-חמישה חודשים יתחסל מטע קוונדיש מסחרי )תמונה 2(. שתיל תרבית שנשתל בקרקע מאולחת עלול להידבק גם בגיל צעיר. הסימנים הראשונים בשתיל כזה הם עיכוב בהופעת עלים חדשים במקביל להצהבה הדרגתית של העלים התחתונים. התקדב מות ההצהבה, ההתייבשות ותמותת העלים מהעלה הבוגר אל הצעיר )ומלמטה כלפי מעלה(, וכן סימני הנזק הקשים בצמח האם בעוד שהנצרים המתפתחים מבסיסו נראים לכאורה בריאים, אופייניים לפגיעת הפוזריום ומבדילים בינה לבין מחלות דומות )למשל המוקו, שנגרמת מהחידק.)Ralstonia solanacearum גם התפצלות בסיס נדני העלים )תמונה 5( מהווה סימן מוקדם וייחודי לנזק הפוזריום. השלב הבא בזיהוי ראשוני של המחלה בתנאי שדה הוא בחינת הנזק לרקמות הפנימיות, שרצוי שייעשה על ידי בעל ניסיון. תמונה 1: סימני נגיעות אופייניים - מצב וגטטיבי תמונה 2: מטע שהושמד תוך חמישה חודשים מגילוי המחלה Alon Hanotea vol. 68 April 2014 39 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014

תמונה 3: צמח אם שהתב מוטט; הנצרים נראים בריאים 0 סימני הנזק הפנימיים: הסימפטומים הפנימיים האופייניים ביותר למחב לה הם הצבע החום-אדמדם המתפתח בצרורות ההובלה בהן מתפשב טת הפטריה, מכיוון קצות השורשים אל העיקר וממנו במעלה נדני העלים לכיוון טרף העלה ובתוך העיקר לכיוון קודקוד הצמיחה. התקדמות הפב טריה בצמח היא בעיקרה דרך העצה, בצרורות ההובלה עצמם וברקב מות העוטפות אותם. הצמח מגיב לפטריה באמצעות הפרשת ג ל אופייני שצבעו חום-אדמדם. זהו מנגנון התגוננות שעשוי לעכב או אף לעצור את התקדמות קורי הפטריה וגופי הרבייה שלה וכך אכן קורה בקלונים עמיב דים. חתך רוחב בגזעול של צמח נגוע מאפשר לגלות בקלות את צרורות ההובלה הנגועים והפיזור של הצרורות הנגועים בחתך, בהיקף בלבד או גם בכיוון המרכז, מעיד על דרגת התקדמות של המחלה. גם בצד הפנימי של נדן העלה ניתן להבחין בברור בצרורות העצה הנגועים )תמונות 9, 8, 10, שלושתן צולמו בירדן בידי ד ר יאיר ישראלי ב- 2008 (. נדגיש עם זאת, שהאבחון בשדה הוא רק צעד מקדים. האבחון הסופי של גורם המחלה יתבצע במעבדה פיטופתולוגית המתמחה בכך, תוך שימוש בשיטות המולקולריות שפותחו לאחרונה.)PCR( תמונה 4: צמח נושא פרי נגוע; צולם בירדן תמונה 6: חתך אורך בגזעול נגוע; צולם בירדן תמונה 5: סימן אופייני: התפצלות נדני עלים בבסיסם תמונה 7: חתך רוחב בגזעול נגוע; צולם בירדן Alon Hanotea vol. 68 April 2014 40 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014

הגנת הצומח תמונה 8: נדני עלים נגועים; צולם בירדן התפשטות המחלה ודרכי הגבלתה הפוזריום של הבננה מועבר מאזור גיאוגרפי נגוע לאזור שאינו נגוע באמצעות חומר ריבוי נגוע, נצרים או עקרים. נטיעת מטעים מסחריים חדשים מתבצעת כיום כוב לה בשתילי תרבית רקמה וניתן בקלות יחסית להשיג חומר נטיעה בטוח, אולם בתנאי הכפר הגלובלי נפתח סיכון חדש: העברה של חומר ריבוי על ידי עובדים זרים, מהגרים, פליטים, תיירים וכן הלאה. תושבים רבים המגדלים בננות באסיה ובאפריקה לצריכה עצמית, בגינת הבית, רגילים לקלונים המיוחדים להם וכאשר הם עוברים ממקום למקום הם לוקחים איתם חומר ריבוי ושותלים אותו במקום החדש. בדרך זו הובא הטיפוס האלים במיוחד של הפוזריום של הבננה, ה- 4,TR מאינדונזיה לגינאה החדשה ולבסוף גם לדרווין שבצפון אוסטרליה. למרות המודעות והנחישות של האוסטרלים המחלה נאחזה בצפון אוסטרליה וישנם דיווחים על מקרים בודדים במקומות דרומיים יותר, כך שצפון קווינסלנד, אזור ייצור הבננה העיקרי באוסטרליה, נמצא בסיכון. המסקנה: אין תחליף להקפדה על חוקי הגנת הצומח ומניעת הכנסה והפצה של חומר צמחי כלשהו ללא פיקוח. ברמה האזורית המוגבלת יותר וברמה המקומית, הפצת המחלה נעשית באמצב עות חומר צמחי נגוע, קרקע נגועה ומים שבאו במגע עם קרקע או צמחים נגועים. צמצום סכנת ההפצה ייעשה באמצעים הבאים: 1. גילוי וזיהוי מוקדם; 2. השמדה מיידית של צמחים נגועים ושריפתם במקום; 3. בידוד החלקה הנגועה באמצעות גידור וחפירת תעלה היקפית, למניעת סחף קרקע; 4. במקרה של נגיעות משמעותית עקירת החלקה, חיסולה ובידוד מוחלט שלה; 5. מניעת סחף קרקע וזרימת מי גשמים מחלקה נגועה לחלקות שכנות ולמערכת הניקוז; 6. משטר קפדני של חיטוי למניעת העברה של עפר נגוע ממקום למקום: חיטוי נעליים, גלגלי רכב וציוד חקלאי, כולל בריכות חיטוי בכניסה למטע, לבתי אריזה ולנמלים. יש לזכור: חלקה שהייתה נגועה נשארת מקור לאילוח במשך עשרות שנים. האם יכולים אמצעים אלה לעצור את התפשטות המחלה? התשובה כנראה אינה חד-משמעית. באזורים נקיים מהמחלה קיימת חשיבות עליונה להסגר ולמניעה. באזורים נגועים קצב ההתפשטות ממקום למקום שונה מאוד ותלוי במכלול תכוב נות האקלים, הקרקע, הטופוגרפיה, הפתוגן וצמח הבננה עצמו. ב- 2010 עדיין התנהל בפיליפינים ויכוח בין האופטימיסטים, שסברו שהעובדה שבמשך שש שנים השטח שנפגע היה מוגבל בהיקפו מעידה על מצב שבו הקרב קע )והמיקרופלורה והפאונה שבה( מדכאת את התפשטות הפתוגן ( Suppres-.)sive soil הסבר אפשרי לכך הוא עשרות אלפי השנים שבהן התקיימו, ככל הנראה, הפונדקאי והפתוגן זה בצד זה בפיליפינים. קיום ממושך כזה עשוי לתמוך ביצירת מאזן עם גורמים המדכאים את המחלה. הפסיב מיסטים לעומת זאת, הסתמכו על ההתפשטות ההרסנית והמהירה של המחלה שהתרחשה בעבר באינדונזיה, במלזיה ובדרום סין. כיום הוויכוח הוכרע, ולצערנו צדקו רואי השחורות. ה מכה המכרעת הייתה הטייפון שפגע במינדנאו בדצמבר 2012. האמצעים לחיטוי גלגלי מכוניות ומנעלי אדם הננקטים עכשיו בכל המטעים המסחריים הינם חשובים, אך תועלתם מוגבלת: המחלה כבר נמצאת במרבית השטב חים. ההסגר חשוב ומועיל במיוחד לפני שהמחלה חדרה והתפשטה - למשל אצלנו. הפתרון בטווח הארוך: קלונים עמידים הכל מסכימים שהפתרון האמיתי למחלת הפוזריום בבננות הוא טיב פוח קלונים עמידים למחלה, ומוסדות מחקר שונים ברחבי תבל אכן עוסקים בכך. מרכז חשוב לטיפוח בננה קוונדיש עמידה לפוזריום פוב על כבר שנים רבות בטיוואן,)TABRI( אולם העמידות שהושגה אינה מושלמת והתכונות ההורטיקולטוריות נופלות מאלו של זני ה קוונדיש הטובים. אם כן, גם פתרון זה הוא חלקי בלבד. יותר מכך: יש מדענים הסבורים שהשימוש בקלונים העמידים חלקית אינו רצוי כלל, משום שהם מאפשרים לפטריה להתפתח בצמח ללא סימני נזק חיצוניים משמעותיים. בדרך זו מסייעים למעשה הקלונים ה עמידים להפיץ את המחלה שכאמור נבגיה ממשיכים לשמור על חיוניותם בקרקע עשרות שנים. מוסכם אם כן על כולם שהכיוון הרצוי הוא יצירת קלונים עמידים באמת. אך איך מבצעים זאת? ממכוני מחקר אחדים, למשל בהונדורס, בברזיל ובניגריה, דווח על יצירת קלונים עמידים למחלת פנמה בהשבחה קונבנציונלית, אך בכל המקרים הללו אין המדובר בגזע אלים זה, שאינו קיים כלל בחצי הכדור המערבי. כיווני מחקר ופיתוח נוספים הם הגברת דיכוי הפתוגן בקרקע soils( )Suppressive והדברה ביולוגית באמצעות אורגניזמים המדכאים את הפתוגן: צמחים, פטריות, בקטריות, אקטינומיצטים - )אקטינומיצטים - Actinomycetes - הם קבוצת ביניים החופפת בין החידקים לפטריות החוטיות, ומהווה את הגורם השני במספרו בקרקע אחרי החידקים(. שיטות כאלו יכולות כנראה להקל על הנזק, אולם קשה לראות בהן פתרון שלם. תקוות ומאמצים רבים מופנים כעת לשימוש בשיטות מולקולריות ליציב רת קלונים עמידים למחלה, או שילוב של שיטות מולקולריות ומסורתיות. השיטות המולקולריות כבר העניקו לנו יכולת זיהוי מהיר וודאי של המחלה בחומר צמחי ובקרקע. כעת מתבצע מחקר שעניינו זיהוי נבגים במים, והפתרון לכך נראה קרוב. אלה הישגים רבי חשיבות, אולם העיניים נשואות לפיתוח קלון בננה דמוי קוונדיש או גרוס מישל שיהיה עמיד באמת למב חלה. יש המעריכים שניתן להגיע לכך בתוך כעשר שנים ויש המטילים בכך ספק. על כל פנים הנושא מצוי כיום במחקר ופיתוח במספר מרכזים בעולם וזוכה לעדיפות רבה. לא נותר אלא לקוות שעד שיפותח הקלון העמיד יגיע הוויכוח בנושא השימוש בצמחים מהונדסים לכלל הכרעה. ומה איתנו? הופעת המחלה בירדן מדאיגה כמובן ביותר. זו נמצאת שם משנת Alon Hanotea vol. 68 April 2014 41 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014

2003 ועד כה לא עברה אלינו, אך הסכנה קיימת ומוחשית. מוקדי המחלה בירדן הם במטעים הנמצאים מעבר לירדן, מול יריחו וגשר אלנבי )שונה ג נובייה( ובמטעים באזור סאפי דרומית לים המלח, אך עפר נגוע עלול לעבור בתוך ירדן ממקום למקום. לכן, עקרונית, כל רכב המגיע מירדן לישראל עלול להעביר אלינו עפר נגוע וכל אדם עלול להעביר את המחלה בבוץ הנצמד לנעליו. מובן שהעברת חומר צמחי, נצרים או פרי, מסוכנת ביותר. השירותים הישראליים להגנת הצומח ולביקורת נרתמו במרץ למשימה ואנו מחזקים את ידיהם במשימת ההסגר. זו משימה שיש להתמיד בה בהקפדה רבה לאורך זמן. ומגדלי הבננות בארץ, שומה עליהם ללמוד להכיר את המחלה וסימניה )למשל, באב מצעות עיון קפדני ברשימה זו(, ובכל מקרה של חשד להזעיק מיד את מדריך הגידול, להמשך הטיפול. מבחינת זיהוי המחלה שפר עלינו גורלנו: במדינת ישראל לא נתגלה עד כה שום מקרה של פוזריום בבננות, לכן הסימנים החיצוניים והפנימיים של המחלה דים לצורך הגדרה ראשונית ונקיטת צעדים מיידיים. לכל מקרה, אם יתגלה חס וחלילה יש להתייחס כאילו הוא!TR 4 סיכום המחלה הנגרמת לבננות מפטריית הפוזריום Fusarium oxysporum.f sp. cubense מטיפוס TR 4 היא מחלת קרקע מסוכנת שעלולה להשמיד מטעים גדולים בפרק זמן קצר. הפטריה עמידה בקרקע למשך עשרות שנים וכיום אין לה מרפא ואין אפשרות לנקות קרקע נגועה. קיימים קלונים עמידים חלקית, אולם תכונותיהם ההורטיקולטוריות אינן מגיעות לרמת הקלונים מקבוצת ה קוונדיש והם מנציחים את התבססותה של הפטריה בקרקע. טיפוסים שונים של מחלת הפוזריום )לאו דווקא )TR 4 מצויים כמעט בכל האזורים בהן גדלות בננות בעולם. בישראל המחלה עדיין אינה מצויה, אולם לירדן היא הגיעה כבר ב- 2004. הדרך העיקרית להצב לת הענף בארץ היא הסגר קפדני. על מגדלי הבננות בישראל לעודד, לסייע ולחזק את אנשי הגנת הצומח כדי למנוע חדירת המחלה לארב צנו, ועליהם להכיר את סימני הנגיעות במחלה כדי לזהות מיידית כל מקרה )שלא יקרה...( ולמנוע המשך התפשטות. ספרות 1. Ploetz R.C. (1990, 2000, 2005, 2011, 2013); Stover R.H. (1962); Hwang S.C. (2000, 2004); Pegg K.P. (1996); Buddenhagen I.W. (1990, 2008, 2013); Viljoen A. (2003); Moor, N.Y. (1995); Bentley S. (1995, 1998); Dita M.A. (2010, 2013); Chang et al.( 2011), Garcia et al. (2013); Vezina A. (2013). 2. חומר ספרותי רב ימצא המתעניין באתרים musape- promusa, 0 ו- musalit. dia Alon Hanotea vol. 68 April 2014 42 עלון הנוטע שנה ס ח, אפריל 2014